מהו "מטבע העובר לסוחר"? "מטבע העובר לסוחר", הינו כסף המשמש לתשלום ושיש לו ביקוש והיצע ומאפשר לבעליו לסחור בו תמיד. כסף (מטבעות ושטרות) המשמש למסחר ולתשלום, מבוסס על הסכמה, הנקבעת על ידי מדינה ריבונית בדבר השימוש בו ובדבר כמותו.
מהו "מטבע "דיגיטלי"? לאחרונה נכנס לשימוש אמצעי תשלום חדש, "מטבע דיגיטלי". מטבע זה לא מבוסס על הסכמת מדינה אלא על הסכמת משתתפים ברשתות הדיגיטליות בדבר כמות המטבע שיש לכל משתתף. משתתפי הרשת יכולים להסכים על הנפקת מטבעות (בביטקוין יש תוספת כמות קבועה של מטבעות כל עשר דקות בממוצע. כמות המטבעות שנוספת כך מצטמצמת ב-50% כל ארבע שנים עד שתיפסק בשנת 2014). המטבע החדש מתבסס על טכנולוגית מחשוב היוצרת תשתית של משתתפים שאינם מכירים זה את זה. המטבע הדיגיטלי משמש כסחורה ספקולטיבית להשקעה, וכאמצעי תשלום, היינו מטבע העובר לסוחר. באנגלית מקובל השם Cryptocurrency ("מטבע מוצפן") כי אמצעי תשלום זה, מבוסס על אמצעים קריפטוגרפיים. קריפטוגרפיה (תּוֹרַת כְּתִיבַת הַסֵּתֶר), הוא ענף במתמטיקה החוקר ומפתח אבטחת מידע ותקשורת נתונים. התחום מאגד פיתוח ואנליזה של פרוטוקולים לאבטחת מידע בנוכחות אחרים. ייצור ושימוש במטבע דורשים סודיות, הרשאת גישה, חתימה דיגיטלית ואימות זהויות.
המטבע הדיגיטלי בעיני מס הכנסה ורשות ניירות ערך. ב-2018 פרסמה רשות המיסים עמדה ביחס למיסוי מסחר במטבע וקבעה: "אמצעי תשלום מבוזר המשמש כאמצעי סחר חליפין אינו בגדר 'מטבע' או 'מטבע חוץ' בהתאם לחוק בנק ישראל ולעניין פקודת מס הכנסה". לכן, פעולות במטבע הוגדרו כאירועים המחייבים דיווח. גם כרייה ותשלומים עבור שירותים או מוצרים מחייבים דיווח. הרווח מעליית שער המטבע או מפעילות עסקית בו ימוסה בהתאם.
רשות ניירות ערך התייחסה למכשיר החדש וקבעה: "מטבעות קריפטוגרפיים המקנים זכויות דומות לאלו של ניירות ערך מסורתיים כמו מניה, אגרת חוב או יחידת השתתפות ייחשבו לנייר ערך. מטבעות שנועדו לשמש כאמצעי תשלום, סליקה או חליפין בלבד, שלא במיזם ספציפי, שאינם מקנים זכויות נוספות, ושאינם נשלטים על ידי גורם מרכזי, לא ייחשבו לנייר ערך. מטבעות קריפטוגרפיים המגלמים זכות למוצר או שירות ונרכשים למטרת צריכה ושימוש בלבד, לא ייחשבו לנייר ערך".
החוק:המחוקק טרם התייחס לנכס הדיגיטלי ולכן משקיעים בו גם עברייני מס או מלביני הון. הנושא מעלה שאלות בתחום דיני המיסוי, דיני החוזים, דיני הקניין, הדין הפלילי וכן בתחום דיני המשפחה.
חלוקת נכסים "מורכבים" בגירושין:המחוקק ובתי המשפט, קבעו מה יחשב לרכושם המשותף של בני זוג וכיצד יחולק בגירושין. לגבי נכסי נדלן, מיטלטלין או נכסים פיננסיים נקבעו הלכות מחייבות. המציאות המודרנית הציבה אתגרים חדשים בפני בתי המשפט בדמות "נכסים מורכבים". לגביהם טרם הוכרע כיצד יחולקו בגירושין. במסגרת זו התעוררו שאלות לגבי אופציות (בעיקר כאלה שטרם הבשילו), נכסיי קריירה, נכסיי מוניטין ומטבעות דיגיטליים. נכסים מורכבים מאופיינים בכך שהם לא מוחשיים, שערכם יקבע בעתיד ושהם רשומים רק על שמו של אחד הצדדים. בהקשר למרבית הנכסים המורכבים כבר התקבלו החלטות. לגבי מטבעות דיגיטליים עוד אין פסיקה מתאימה.
כיצד יחולקו חלוקת מטבעות דיגיטליים בבית המשפט בזמן גירושין?
קיימים ארבעה מקורות לביסוס פסק דינו של שופט: החוק, פסיקת בית המשפט העליון, ההיקש ועקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של המשפט העברי. ההיקש, המקור השלישי, מתיר לשופט לפנות לתקדימים הדומים עובדתית או לוגית, ולהתבסס עליהם. נראה שנכון להקיש מפסיקות בעבר בהקשר לנכסים, שערכם צפוי לעלות בעתיד, איך לחלק מטבעות דיגיטליים. השופט צ. ויצמן (בית משפט מחוזי) כתב: "נביא דוגמה לדברים על מנת לסבר את הדעת. נניח כי כרטיס הגרלה נרכש על ידי אחד מבני הזוג מכספם המשותף ביום ראשון, יום שני שלאחריו נקבע ע"י בית המשפט כמועד הקרע וביום שלישי נערכה ההגרלה בה נמצא כי הכרטיס הוא כרטיס הזוכה במיליון ₪. אין חולק כי כרטיס ההגרלה אשר נרכש על ידי אחד מבני הזוג במהלך הנישואין מכספם המשותף הוא חלק מ"נכסי בן הזוג" ולכן יש לאזנו, אך כיצד יוערך כרטיס ההגרלה לצורך איזון שוויו בין הצדדים – האם כערכו במועד הקרע אז שוויו היה כפרוטה או כערכו יום למחרת מועד הגרלה, אז שוויו עמד על מיליון ₪? הדעת נותנת כי היות ועסקינן בנכס אשר שוויו האמתי מתגבש אך ורק לאחר מועד הקרע, יקבע בית המשפט ראשית דבר כי נוכח העובדה שנרכש קודם למועד הקרע הרי שהוא נכס בר איזון בין הצדדים ואף יוסיף ויקבע כי להעריך את שוויו על פי ערכו במועד ההגרלה אף שזו התקיימה בפועל אחר מועד הקרע". כך גם קבע כבוד השופט גם לגבי אופציות שקיבל אחד הצדדים שערכם יעלה רק לאחר הגירושין וטען, שיש לחלק לא על פי ערכן במועד הגירושים אלא בהתאם לערכן במועד המימוש. וכך כתב : "...אנו מעדיפים הערכת שווי האיזון לגבי אופציות למועד המאוחר לאיזון שווי כלל הנכסים..." שכן "ערכי האופציה בתקופות הקודמות למימוש אפשר שיהיו זניחים ביותר אל מול מימושן... ". עוד הוסיף השופט: "הציפיה לרווח שזרעיה נטמעו במהלך הנישואין, אפשר שתבוא למימוש רק עם מימושן בפועל של האופציות...". נראה שראוי להקיש וללמוד מההלכה בשאלת האופציות גם בשאלת המטבעות הדיגיטליים ולחלקן בין מתגרשים בהתאם לערכן במימוש ולא בהתאם לערכן במועד הקרע.
לסיכום: הרוצה להבטיח, שרכושו לא יחולק בעתיד עם בן זוגו, אמור לערוך באמצעות עו"ד מיומן הסכם ממון גם בהקשר למטבעות דיגיטליים וגם בהקשר לשאר רכושו.
עו"ד אלי רייך רו"ח בעל תואר B.A. בפסיכולוגיה אוני' ת"א ממשרד עורכי הדין בר לב רייך ושו"ת, 25 שנות ותק בדיני משפחה וירושה, ישמח לסייע למעוניינים בעצות והסברים מקיפים נוספים בטלפון: 054-2473786
