חיפוש
  • אלי רייך

חשיבותו של סעיף 'אריכות ימים' בחשבון הבנק והאם הוא מספיק? מאת: עו"ד אלי רייך (רו"ח)

עודכן: 20 בפבר׳ 2021


חשבון בנק משותף: רבים המקרים בהם מכרים ובעיקר שני בני זוג, נשואים או ידועים בציבור, פותחים חשבון בנק משותף, שבו הם מנהלים את כספם ואת רכושם הפיננסי. בדרך כלל נוטים השותפים השונים לחשוב כי חשבון משותף מאפשר לכל שותף ובכל מצב, לפעול בחשבון כרצונו, תהינה הנסיבות אשר תהיינה. בפועל אין הדבר כך! כאשר מאבד אחד השותפים את צלילות דעתו לא יכול השותף השני לפעול בחשבון ללא ייפוי כוח מתמשך ואם הולך אחד השותפים לעולמו אזי, ללא קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה מידי רשם הירושות, צווים שעד קבלתם חולפים לעיתים חודשים ארוכים, לא יוכל הנותר בחיים לפעול בחשבון המשותף כרצונו.

עמדת המחוקק: המחוקק נתן דעתו למצב אפשרי שכזה וקבע בסעיף 13א לפקודת הבנקאות שאם "קיבל תאגיד בנקאי כספים, או ניירות ערך בחשבון משותף שלגביו הותנה עם התאגיד הבנקאי, כי בפטירת אחד מבעלי החשבון יהיה בעל החשבון הנותר בחיים, ... זכאי להמשיך לעשות פעולות בחשבון האמור, יעמוד התנאי בתוקפו לעניין היחסים שבין התאגיד הבנקאי לבין בעלי החשבון גם לאחר הפטירה". כלומר בהתאם לחוק, אם מי שפתחו את חשבון הבנק חתמו על כך שכשאחד מהם ילך לעולמו יהיה הנותר בחיים זכאי להמשיך ולפעול בחשבון הבנק כרצונו, חתימה זו תחייב את בנק להמשיך ולקיים את הוראותיו של מי שנותר בחיים.

התייחסות הבנק: בהתאם להוראות המחוקק, מאפשרים הבנקים, למי שפתחו חשבון משותף עם אחר, לחתום על הנחיה הקובעת שאם ילך אחד השותפים לעולמו, יהיה הנותר בחיים זכאי להמשיך ולפעול בחשבון המשותף בהתאם לרצונו. על הנחיה, סעיף כזה אמורים שני בעלי החשבון לחתום בעודם בחיים, במעמד פתיחת החשבון. סעיף כזה קרוי בלשון המערכת הבנקאית, 'סעיף אריכות ימים' או 'תנאי היוותרות בחיים'.

משמעותו של סעיף 'אריכות חיים' בחשבון בנק משותף: סעיף "אריכות ימים" או "היוותרות בחיים", הינו סעיף הנחתם במעמד פתיחת החשבון, בו נקבע שלאחר פטירת אחד השותפים בחשבון, השותף האחר יוכל להמשיך לפעול בחשבון. מטרת הסעיף היא למנוע את הקפאת החשבון בעקבות פטירת אחד השותפים ולאפשר לשותף הנותר בחיים לבצע פעילות שגרתית ושוטפת בחשבון עד לקבלת צו ירושה או צו קיום צוואה הקובע למי שייכים הכספים. יש להיערך לכך שהצווים האמורים (ירושה או צו קיום צוואה) אינם ניתנים מידית. מכאן שאם בעלי החשבון חתמו על סעיף אריכות בחשבון, אז במות אחד השותפים, הבנק אמור לאפשר לשותף הנותר בחיים לעשות פעולות בחשבון כרצונו. אולם בניגוד לדעה הרווחת, חתימת על סעיף 'אריכות חיים' אינה מקנה בעלות של הנותר בחיים במות השותף השני, על הכספים בחשבון.

התייחסותו של בית המשפט: אירעו מקרים בהם בנק אפשר לנותר בחיים למשוך לעצמו, על סמך סעיף 'אריכות החיים', את כל הכספים שהיו בחשבון מיד לאחר מות שותפו. יורשים שהגיעו אחר כך (לאחר שהוצא צו קיום צוואה או צו ירושה), גילו להפתעתם כי חשבונו של המוריש הנפטר רוקן מכל תכולתו על ידי השותף שנותר בחיים. בתביעות שנדונו בפני בית המשפט העליון כנגד הבנק, שאפשר לשותף שנותר בחיים למשוך את כל הכספים נפסק, כי הבנק התרשל בשעה שאפשר את משיכת הכספים, למרות קיומו של סעיף אריכות החיים'. כבוד השופטים קבעו כי הבנק אמור היה לצפות כי למי שנפטר יתכן שיש יורשים או נושים ולפיכך הוא היה מנוע מלאפשר את משיכת כל הכספים על ידי השותף הנותר בחיים. בית המשפט חייב את הבנק במקרים אלה לשלם ליורשים החוקיים מכספי הבנק עצמו, את שהם היו זכאים לקבל על פי צוואת הנפטר. כבוד השופט קיסטר בבית המשפט העליון קבע: "ברור שהמחוקק לא רצה לתת אפשרות למוריש לקשור עצמו בדבר ירושתו על-ידי כל סידור או הסכם אלא לתת לו אפשרות לצוות באופן שיוכל לחזור בו מצוואתו כרצונו עד יום מותו. לא קשה להסביר את טעמו של דבר. ראשית, המחוקק סבר שאדם אינו יודע את מידת ימיו ומה יהיו צרכיו עד לרגע האחרון. ושנית, אדם עלול, בזמן שהוא שרוי במצב רוח מסוים, לקשור עצמו ואף למסור את השליטה או זכויות ברכושו לאדם מסוים כבר בחייו, ולאחר זמן יראה ששגה ויבקש לחזור בו ואם לא תהיה לו האפשרות לשנות את החלטתו, יהיה מן הצועקים ואינם נענים; והמחוקק רצה למנוע זאת. על-כן קבע המחוקק, שאדם יכול לעשות דיספוזיציה לאחר מותו רק על-ידי צוואה, המקבלת תוקף רק עם פטירתו, ועד אז יוכל לשנותה כל-אימת שירצה".

המצב נכון להיום: לאור פסיקותיו של בית המשפט העליון, היום הבנקים שוב לא מאשרים לנותר בחיים לעשות בחשבון הבנק כרצונו. במקרים שנפטר אחד השותפים בחשבון המשותף, הבנק מאפשר לנותר בחיים למשוך מחשבון הבנק רק סכומים קטנים, רק לצרכים חיוניים והכל במסורה והכל גם כאשר חתמו השותפים בחשבון על סעיף אריכות ימים וגם אם לנותר בחיים יש זכות חתימה בלעדי בחשבון. כך נוהג הבנק גם כאשר השותף בחשבון מאבד את צלילות דעתו. גם במצב זה מאפשר הבנק לשותף הצלול למשוך כספים רק לטובת מי שאיבד את צלילות דעתו, למרות שמחצית החשבון שייכת לנותר צלול.

מה כדאי לעשות: כדי למנוע מצב בו הבנק יערים קשיים והגבלות על הנותר בחיים או על הנותר צלול כדאי מאד לשקול אפשרות לפתוח שני חשבונות בנק חדשים, אחד עבור כל שותף (חשבון בבעלות בלעדית), לחלק את הכספים שבחשבון המשותף בין שני החשבונות החדשים וסגור את החשבון המשותף. אז שוב לא יוכל הבנק להקשות על הנותר בחיים או על הנותר צלול וזה יוכל לעשות בכסים שבחשבונו החדש כל שירצה לעשות.

סיכום: בחשבון משותף, עם פתיחת חשבון הבנק או בהמשך לניהול החשבון, חותמים בעלי החשבון המשותף על סעיף "אריכות ימים". הסעיף קובע כי עם מותו של אחד מבעלי החשבון המשותף, השותף שנותר בחיים יוכל להמשיך לפעול בחשבון. תכלית החתימה על סעיף 'אריכות חיים' היא למנוע את הקפאת החשבון בפני השותף הנותר בחיים. הבנקים מבהירים, כי התנאי של סעיף 'אריכות חיים', חל אך ורק במישור יחסי הבנק עם הלקוח ואינו חל במישור יחסי הבעלות בין בעלי החשבון המשותף לבין עצמם או בינם לבין יורשיהם. אילולא הסעיף, הבנק לא היה מתיר, לשותף הנותר בחיים, לבצע פעולות כלשהם בחשבון הבנק עד לקבלת צו ירושה או צו קיום צוואה. הסעיף חל על מערכת היחסים שבין השותפים בחשבון לבין הבנק, ואין בכוחו להעביר את הבעלות בכספים אל הצד הנותר בחיים.

המחבר, עו"ד אלי רייך רו"ח בעל תואר B.A. בפסיכולוגיה (אוני' ת"א) ממשרד עורכי דין בר-לב רייך ושו"ת (למשרד 25 שנות ותק בדיני משפחה), ישמח לסייע למעוניינים בעצות והסברים מקיפים נוספים בטלפון: 054-2473786





17 צפיות0 תגובות