מטרתו וחשיבותו של הסכם ממון בין בני זוג גם כמכשיר לתכנון ולחיסכון במס מאת:עו"ד אלי רייך (רו"ח)

חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע איך יחולק רכוש המשפחה כשבני הזוג יתגרשו. קבע המחוקק: "עם התרת הנישואין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג למעט...נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין".

יישומו של החוק מבטיח שלאחר הגירושין יישאר בידי אחד מבני הזוג רכוש השווה בערכו לערך הרכוש שיוותר בידי בין זוגו גם אם כל הנכסים, לרבות נכסי הנדלן, היו רשומים על שמו של אחד הצדדים. מעשית מחולק הרכוש כלהלן: ניבדק כמה שווה הרכוש הרשום על שם הבעל, וכמה שווים נכסי האישה. אם ערכו של רכוש האישה שווה לערכו של רכוש בן זוגה, נוטל כל אחד את רכושו וכך מסתיים העניין. אך, אם רכושו של אחד עולה על זה של רעהו, נידרש האחד להעביר למשנהו מחצית מהפער, כדי להביא לאיזון. כלומר, הרכוש נישאר בידי בעליו, אך אם רכושו של אחד עולה על זה של רעהו, משלם מי שיש לו יותר לשני מחצית מהפער. כך נערך 'איזון משאבים'.

תשומת לב מיוחדת ייחס המחוקק לנכסים שלא נרכשו בכספם המשותף של הצדדים. בהתאם למצוות המחוקק, נכסים שנרכשו לפני הנישואים, או שקבל מי מבני הזוג במתנה או בירושה במהלך הנישואין (נכסים המכונים 'נכסים חיצוניים') לא יאוזנו ולא יובאו בחשבון בשעת יישום האיזון.

המחוקק צפה מצבים שבהם יבקשו בני זוג לחלק את רכושם בעת גירושין שלא בהתאם לאמור בחוק ולכן, אפשר המחוקק לבני זוג נשואים, לחתום על הסכם חלוקת נכסים אחר, בהתאם לרצונם. הסדר חלופי זה חייב להיות מעוגן בחוזה חתום הידוע בשם 'הסכם ממון', והוא מחייב רק אם הובא לאישור בית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין.

למעשה הסכם ממון נועד להסדיר את יחסי הממון בין בני זוג כלומר, לקבוע מהו המשטר הרכושי שיחול ביניהם. ההסכם עוסק בנושאים כגון שיתוף רכושי, החרגת נכסים מלפני הנישואין, הפרדה רכושית מלאה, ועוד. מטרתו העיקרית של הסכם הממון היא לקבוע את חלוקת הרכוש בין בני הזוג בפקיעת הקשר, בגירושין, במקרה של פירוד של בני זוג שאינם נשואים, או במקרה של פטירת אחד הצדדים בהתאם לרצון בני הזוג . בהסכם ממון ניתן לקבוע איזה רכוש שייך לכל צד עם פקיעת הקשר, בין אם היה שייך לאחד הצדדים מלפני החתונה, נצבר לאחר החתונה, או התקבל בדרך של ירושה או מתנה. כך ניתן לשמור ולהגן על ההון והרכוש האישי של כל צד. במקרים רבים מגיעה הדרישה לחתימה על הסכם ממון מהורי בני הזוג. בעיקר מתעוררת דרישה זו כשקיים פער רכושי ניכר בין בני הזוג העומדים להינשא. בן הזוג המביא עמו לתא המשפחתי החדש רכוש רב יותר והוריו, דואגים שמא רכוש זה ילך לאיבוד אם הנישואין יעלו על שרטון ומצפים שהסכם ממון יגן כראוי על רכושם בשעת משבר גירושין.

מהאמור לעיל משתמע כאילו ייעודו היחיד של הסכם ממון הוא להבטיח שבפקיעת הנישואין יוותר בידי כל אחד מבני הזוג רכושו שלו (יאמר כי מטרה זו ניתנת להשגה גם בדרכים אחרות). אולם אין הדבר כך! עיון בחוק מיסוי מקרקעין מלמד כי הסכם ממון הערוך והחתום כראוי יכול לשמש מכשיר לתכנון ולחיסכון בתשלומי מס שבח גבוהים כפי שיובהר להלן.

סעיף 49ב לחוק מיסוי מקרקעין קובע כי מי שמוכר דירת מגורים, יהא זכאי לפטור מתשלום מס שבח במכירתה אם הדירה הנמכרת היא דירתו היחידה של המוכר (קיימים מספר תנאים נוספים). הזכות לקבלת פטור למי שמוכר דירתו היחידה עוררה מחלוקת בין אישה נשואה שמכרה את דירתה היחידה ודרשה לקבל פטור מתשלום מס שבח, לבין שלטונות המס שטענו כי בעלה של אותה אישה כבר ניצל את הפטור קודם לכן בשעה שהוא מכר את דירתו היחידה. למעשה נסובה המחלוקת סביב השאלה האם יש לראות בבני זוג נשואים יחידה אחת ולפיכך אם ניצל אחד מהם את זכותו לפטור לא יוכל שוב בן זוגו להנות מפטור נוסף, או שמא כל אחד מבני הזוג הינו יחידה עצמאית הזכאית לפטור ללא קשר לפטור שניתן לרעהו. מחלוקת זו הגיעה מספר פעמים לפתחו של בית המשפט העליון. בהתייחסו למחלוקת זו כתב כבוד השופט דנציגר כלהלן:

• "... הדין הישראלי מכיר באפשרות שבני זוג, בין אם הם נשואים או ידועים בציבור יבחרו להסדיר את מערכת היחסים הקניינית ביניהם בהסכם, שבמסגרתו יבקשו לחרוג מההסדרים הקנייניים הקבועים בחוק. בחירה זו של בני הזוג מושתתת על האוטונומיה הבסיסית של כל אדם לבחור את נתיב חייו בהתאם לרצונו ולתפיסת עולמו, כל עוד אין בבחירתו פגיעה באחרים וכל עוד אין בה פגיעה בערכים חברתיים בסיסיים. השאלה שמתעוררת הינה האם יש להתחשב בהסכם כזה בבואו של בית המשפט לפרש סעיף כזה או אחר בחוקי המס, שביסודו עומדת ההנחה כי בני זוג נשואים או ידועים בציבור מהווים יחידה קניינית משותפת אחת. סבורני כי עקרונית התשובה לשאלה זו הינה חיובית".

ברוח דברים אלה פסק בית המשפט העליון כי ככל שמדובר במכירת דירה של בן זוג נשוי או ידוע בציבור, היכול להוכיח באמצעות הסכם ממון מתאים כי הצדדים שמרו על הפרדה רכושית מלאה, ייהנה כל אחד מבני הזוג מפטור ממס שבח בשעה שימכור את דירתו ללא תלות בעובדה שבן זוגו נהנה קודם לכן מפטור דומה.

הנה כי כן, אהבה, חברות ורעות הגלומים בתא המשפחתי שוב אינם נשוא עיסוקם של יועצי נישואין פסיכולוגים או מומחים אחרים מתחום מדעי הנפש בלבד. ככל שקשרים ומהלכים משפחתיים לא ילוו גם על ידי מומחים מתחום דיני המשפחה עלול הדבר להסתיים בנזק כספי בלתי מבוטל.

המחבר, עו"ד אלי רייך רו"ח בעל תואר B.A. בפסיכולוגיה (אוני' ת"א) ממשרד עורכי דין בר-לב רייך ושו"ת (למשרד 25 שנות ותק בדיני משפחה), ישמח לעזור ולסייע בעצה והסבר מקיפים נוספים.