top of page
חיפוש
תמונת הסופר/תאלי רייך

כאשר גרוש אינו משלם מזונות ילדיו הקטינים, הניתן לחייב את אביו?

או: אבות אכלו בוסר ושיני סבים תקהינה?

מאת: עו"ד אלי לאון רייך (רו"ח), כוכב יאיר-צור יגאל

חוק המזונות קובע כי "אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו...". למרות חובה-זכות בסיסית, מוסרית וערכית זו, רבים המקרים שבהם אבות נמנעים מלמלא את חובתם ואין הם משלמים מזונות ילדיהם גם לאחר שחתמו על הסכם עם האם ולעתים גם לאחר פסיקת בית משפט שדן בעניינם וקבע את סכום המזונות שעל האב לשלם. במקרים הרבים שבהם חדלו אבות לשלם את מזונות ילדיהם הפכו הקטינים לנפגעים העיקריים מהתנהגות זו. לעתים מצליחה האם לגבות את דמי המזונות באמצעות רשות האכיפה והגביה (ההוצאה לפועל) ולעתים באמצעות המוסד לביטוח לאומי וכך הנזק נמנע. במקרים שבהם נכשלת האם לגבות את המגיע לילדים באמצעות אחרים מסיבות שונות ורבות, נותר פסק הדין שקיבלה האישה בעניין המזונות ריק מתוכן, כאבן שאין לה הופכים והפגיעה בקטינים היא קשה. המחוקק צפה אפשרות שאב לא ישלם מזונות ילדיו, אם בגלל חוסר יכולת כלכלית ואם משום שהוא מועל בתפקידו מכל סיבה אחרת מוצדקת או לא. לכן שולבה בחוק המזונות זכות לקטין לתבוע את מזונותיו גם מסביו או מסבתותיו. בתביעה שהגיעה עד לבית המשפט העליון היה מדובר ביעל, שם בדוי, שלאחר שחרורה מצה"ל בשנת 1979 , נסעה לאירן, שם הכירה את בעלה אפרים, שם בדוי, וממנו נולדה להם בת. כבר משחר נישואיה ידעה יעל ימים קשים מנשוא. יעל התגוררה באירן עם בעלה בבית חמיה יוסף, שם בדוי. בניו ובנותיו של יוסף נהגו לתקוף אותה ולהחרימה. בעלה אף נהג להפליא בה מכותיו. כל חייה התנהלו בצל איומיו של אפרים שיסגיר אותה לשלטונות טהרן בתור סוכנת ישראלית. יוסף, אבי בעלה של יעל, שכנע אותה לחצות את הגבול לפקיסטן, אלא ששם היא נתפסה וכספה הוחרם. לאחר מכן יצאו יעל ואפרים עם ביתם לטורקיה שם שהו במלון תוך צפייה לקבל אשרת כניסה לארה"ב. בחודשי שהותה בבית המלון בטורקיה הוכתה יעל שוב ושוב על ידי בעלה. לימים נטש אפרים את אשתו המוכה במלון ונעלם עם הבת הקטינה. יעל חזרה ארצה לבית הוריה והגישה תביעה נגד יוסף, אבי בעלה שגם הוא עלה ארצה וגר בישראל. יעל לא הגישה תביעה נגד בעלה שכן הוא נעלם עם הבת. בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי וקבע שהיות ויעל אינה יכולה לספק את צרכיה מעבודתה או ממקור אחר והיות ואין ביכולתה לתבוע את בעלה שנעלם והיות והסבא יכול לזון את יעל וגם את הבת לאחר סיפוק הצרכים של עצמו, עליו לשלם ליעל הן תשלומים בגין מזונות אישה והן תשלומים עבור מזונות הקטינה. בית המשפט העליון ביסס את פסק דינו על האמור בסעיף 4 לחוק המזונות כלהלן: "אדם חייב במזונות שאר בני משפחתו...ילדיו הבגירים ובני זוגם; נכדיו..." ובסעיף 5 לחוק המזונות הקובע: שאדם ישלם מזונות שאר בני משפחתו אם יש בידו לעשות כן לאחר סיפוק הצרכים של עצמו אם אותו בן משפחה, על אף מאמציו, אינו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר ואם אותו בן משפחה אינו יכול לקבל מזונות מבן זוגו ולגבי קטין מאביו. בית המשפט גם חייב את הסב בתשלום הוצאות המשפט לטובתה של יעל. כלומר, כדי שסב יחויב לשאת בתשלום מזונותיו של נכדו יש להראות כי התובע בשם הקטין, ברוב המקרים האם הגרושה, אינה יכולה למרות מאמציה לספק את צורכי הקטין, שהדרישה מסבא של הקטין לשאת בתשלום המזונות היא המוצא האחרון שנותר לקטין ושאין ביכולתו של הקטין לכלכל את עצמו. בנוסף יש להראות כי הסבא יכול לשלם את צרכי הקטין לאחר שדאג קודם כל לסיפוק צרכיו העצמיים. במקרה אחר בו נמנע אב, חולה אפילפסיה, מלשלם מזונות ילדיו היות והוא עצמו מתקיים מקצבת הביטוח הלאומי ואילו האם לקתה במחלת נפש, דחתה כבוד השופטת שפרה גליק באופן חלקי תביעה כנגד הסב והסבתא, לשלם מזונות נכדיהם שכן במהלך המשפט התברר כי מצבם הכלכלי של הזקנים קשה במיוחד והם מתקשים לכלכל אף את עצמם. לפיכך קבע בית המשפט שבמקרה זה אין לחייב את הסבים במלוא סכום המזונות, אך הורה לחלק את הנטל בין הסבים לבין אביו של הקטין. יש להדגיש כי בית המשפט לא יחייב סבים במזונות כאמצעי ענישה או לחץ בשל התנהגות בנם, אלא רק למען טובת הקטין.

החוק שלפיו מחויבים הסבים במזונות הילדים הוא חוק כללי שעוסק בחובה של אדם לתמוך כלכלית בבן משפחתו אם זה אינו מסוגל לכלכל את עצמו או לקבל תמיכה מבן משפחה קרוב יותר. לפיכך מכוח אותו חוק מתאפשר גם המצב ההפוך, בו סבים יכולים לתבוע תמיכה מנכדיהם הבגירים אם הם מגיעים למצב כלכלי קשה ואין להם אפשרות לתבוע את ילדיהם. ככל הידוע טרם הוגשה תביעה שכזאת.

לסיכום יאמר כי חיוב הסבים במזונות נכדיהם מעורר התנגדות בחוגים רחבים הן משום שכנגד חיוב זה לא זכאים הסבים לזכויות כל שהן והן בעקבות הנטל הכלכלי הנוסף הנופל על אנשים בגיל מתקדם בו הם היו אמורים לדאוג בעיקר לעצמם ולהינות מפרי עמלם שצברו בשנים הרבות שחלפו.

המחבר, עו"ד אלי רייך רו"ח בעל תואר B.A. בפסיכולוגיה ,אוני' ת"א, ממשרד עורכי דין בר-לב רייך ושו"ת. למשרד 25 שנות ותק בדיני משפחה, ישמח לעזור ולסייע בעצה והסבר מקיפים נוספים בטלפון:

054-2473786 .


31 צפיות0 תגובות

Comentários


Post: Blog2_Post
bottom of page