חיפוש
  • אלי רייך

על החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה

מאת: עו"ד אלי רייך (רו"ח)

ב-2016 נכנס לתוקף החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014.

מטרתו של החוק הייתה "לסייע לבני זוג, להורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינויות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של הילדים".

יש לזכור כי "מלחמת גירושים" מורכבת מחמישה "קרבות" כלהלן: מאבק על תשלום מזונות אישה, מאבק על תשלום מזונות ילדים, מאבק על חלוקת הרכוש המשותף, מאבק על קביעת הורה משמורן, הסדרי הראיה וזמני שהות עם הילדים ותביעה לגט לרבות פתרון עניין הכתובה. כל מאבק מחייב פתיחת תיק נפרד, ולכן הופך ההליך המשפטי שעלול לעלות לכל צד עשרות או אפילו מאות אלפי שקלים. המאבק הוא לא רק יקר כאמור, אלא שריבוי הנושאים הכרוכים בו דורש זמן רב (לעיתים אף שנים), עד לקבלת פסק דין בבית המשפט.

מדאיגה עוד יותר הינה העובדה, שמאבק משפחתי המתנהל בערכאה משפטית הינו מאבק אמוציונלי רב עוצמה בעל אופי הרסני ולעיתים דורסני במיוחד. צדדים למאבק שכזה העידו שבמהלכו לא שלטו בעצמם, ובמקרים רבים גרמו האחד לשני נזקים ללא כל תכלית.

בהתייחסו לבעיה המתוארת לעיל אמר ביהמ"ש העליון: "משפט ומשפחה אינם בגדר ידידים קרובים זה לזה, המפגש ביניהם מתרחש בעתות של משבר במשפחה. גם בעתות משבר כוחו של בית המשפט מוגבל". ובמילים אחרות, בית המשפט העליון הטיל ספק אם המסגרת המשפטית היא המסגרת הראויה, היעילה והנכונה לשמש אכסניה למאבקים משפחתיים בכלל ולמאבק גירושין בפרט.

המחוקק, שהבין שיש ערך רב בשמירת יחסים טובים בין הצדדים לסכסוך המשפחתי, בעיקר לטובת הילדים, מצא לנכון לחוקק חוק שיחייב בני המשפחה לבחון בצורה מעמיקה וממוסדת אפשרות ליישוב הסכסוך שלהם מחוץ לכותלי בית המשפט. ככה נולד לו החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה.

החוק קובע, שלפני הגשת תובענה לערכאה שיפוטית בסכסוך משפחתי, חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך, שבעקבותיה יוזמנו הצדדים ליחידת סיוע לפגישות מידע, היכרות ותיאום.

ביחידת הסיוע ילובן הסכסוך וידונו אפשרויות ליישוב הסכסוך בפני עובדים סוציילים. ההזמנה ליחידת הסיוע כמוה כהזמנה לבית המשפט. הדיונים ביחידה נועדו לאפשר לכל צד להקשיב בלב פתוח לצד שמנגד, וכך להכיר את עמדותיו, טענותיו, פחדיו, ורצונותיו. לפגישה הראשונה אסור לצרף עורך דין. בתום הפגישה הרביעית האחרונה, אמורים הצדדים להחליט כיצד להמשיך. האם לפנות לייעוץ, לגישור, לטיפול, או לגרושין תוך שיתוף פעולה מסודר, או שמא להמשיך בהליך משפטי בבית המשפט. במהלך 45 יום מהגשת הבקשה ליישוב סכסוך, מנועים הצדדים מלהגיש תובענות בעניין הסכסוך לבית המשפט, אך הם רשאים להגיש בקשות מתומצתות לסעד זמני לשמירת המצב הקיים או לעיכוב יציאה מהארץ. לחילופין רשאים הצדדים להגיש בקשה לסעד דחוף לפעולה רפואית בקטין, להנפקת דרכון לקטין, לקביעת מזונות וכיוצ"ב. הבקשות אמורות להיכתב בקצרה ובתמצית בלשון אדיבה ומכובדת כדי לא לחבל בהליך הגישור.

המציאות המשפטית בישראל, שבה סוגיות כבדות משקל כמו, עגינות, מצב בן הזוג החלש לאחר הגירושין, הקשר בין מזונות לסיום נישואין ועוד, טרם מצאו פתרונם בחוק, הותירו מקום נכבד ל"חקיקה שיפוטית". מציאות זו אינה מאפשרת ודאות משפטית בדבר תוצאותיו הצפויות של דיון משפטי בבית המשפט ומכאן שהיא מהוה סיבה נוספת שבגינה עדיף לצדדים לפנות להליך של יישוב סכסוך במסגרת יחידת הסיוע.

למרות רצון המחוקק לשלב בחוק פתרון לבעיית "מרוץ הסמכויות" בין בית המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני, פתרון כזה לא שולב בחוק, ולמעשה "המרוץ" אף הוחרף. לפי החוק החדש, ככל שהצדדים לא יגיעו להסכם, מי שהגיש ראשון בקשה ליישוב סכסוך, יהא זכאי לבחור את הערכאה בה יידון הסכסוך. היינו, לכל צד יהיה עניין להיות הראשון להגיש בקשה ליישוב הסכסוך.

ברור שיישוב סכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט הינו פתרון ראוי, זול ונכון. עם זאת, המורכבות והבעיות הרבות הדורשות פתרון, והעובדה שנושאים רבים השזורים בסכסוכים משפחתיים הינם בעלי השלכות נפשיות וכלכליות לשנים רבות, מחייבים קבלת ייעוץ משפטי מעורך דין מומחה בענייני משפחה, לפני קבלת החלטות ולפני נקיטת צעדים בלתי הפיכים גם במסגרת יחידת הסיוע.

המחבר, עו"ד אלי רייך רו"ח בעל תואר B.A. בפסיכולוגיה אוני' ת"א, ממשרד עורכי הדין בר לב רייך ושו"ת.למשרד 25 שנות ותק בדיני משפחה, ישמח לסייע למעוניינים בעצות והסברים מקיפים נוספים בטלפון: 0542473786.




2 צפיות0 תגובות