חיפוש
  • אלי רייך

מתנה שנתנה, הניתן לקבלה חזרה? או: הורים שהעניקו לבנם דירה כמתנת חתונה, היוכלו לקחתה חזרה?

מאת: עו"ד אלי רייך (רו"ח)

חוק המתנה קובע שמתנה שניתנה לא תוחזר ובלשון המחוקק: "מתנה נגמרת בהקניית המתנה על ידי הנותן למקבל תוך הסכמה ביניהם שהדבר ניתן במתנה" בבחינת את הנעשה אין להשיב לאחרונה הפכה סוגיה זו למעשית ואקטואלית מאד, לאור יוקר המחייה הגבוה בישראל, המדרבן הורים רבים להעניק לבניהם נכסים. בית המשפט עסק בשאלה זו במקרים שבהם נותרו ההורים מחוסרי כל, לאחר שמסרו רכושם לבניהם, או במקרים שלאחר קבלת המענקים הפנו המקבלים עורף להורים והתנהגותם הפכה להתנהגות מחפירה. מאמר זה יסקור מקרים שבהם, בניגוד לחוק המתנה, קבע בית המשפט שיהיה זה הגון, ראוי וצודק להשיב מתנה לנותנה. במקרים אלה נאחזו שופטים בקונסטרוקציה חוקית משפטית, העוקפת את חוק המתנה, וקבעו תקדימים המחייבים להחזיר מתנה שניתנה.

מקרה אחד עסק בדירה שנתנה סבתא לנכדתה. המתנה הושלמה ברישום ע"ש הנכדה בטאבו. לימים לא מצאה הסבתא מקום מגורים ולכן פנתה לבית המשפט בתביעה להחזרת הדירה לרשותה. למרות שלא ניתן היה לבטל את המתנה מכוח חוק המתנה, כי המתנה הושלמה, קבע השופט, שהסכם מתנה הוא חוזה חד צדדי, ולכן יש חשיבות 'לגמירות דעתה' של נותנת המתנה בזמן יצירת החוזה. כלומר, טרם קביעת עמדתו סבר ביהמ"ש שעליו לוודא, שנותנת המתנה-הסבתא, נתנה את המתנה מרצונה החופשי. במקרה המתואר, שוכנע ביהמ"ש בדבר היעדר גמירות דעתה של הסבתא ופסק להחזיר לה את הדירה.

מקרה אחר עסק באם שחתמה על שטר מתנה לבתה כלהלן: "אני הח"מ מעבירה במתנה גמורה ומוחלטת וללא תמורה לבתי את כל זכויותיי בדירה. לנוכח יחסה האוהב של בתי כלפיי". לימים, השתנה יחסה של הבת והתנהגותה הפכה מחפירה. משכך, פנתה האם לבית המשפט ובקשה לבטל את המתנה. השופט קבע שהמתנה כפופה גם למערכת ההנחיות של חוק המתנה, וגם למערכת ההנחיות של דיני החוזים ואם תוכח השפעה שלילית או חוסר גמירות דעת-המתנה תבוטל. וכך כתב השופט" "אין זו דרכו של אדם קשי' ודל אמצעים להקנות את כל רכושו במתנה. חזקה על אדם שלא ייפרד בנקל מרכושו בעודו בחייו, כדי שבמידת הצורך יוכל לשמש אותו לצרכיו. לכן שומה על בית המשפט לבחון בקפדנות יתרה מקרים כאלה, בהם מוחתם אדם קשיש על שטר מתנה שעל פיו הוא מקנה לאחר את הבעלות בדירת מגוריו ושולל מעצמו את אפשרות החרטה. במקרה שכזה, החשש מפני השפעה בלתי הוגנת מצד מקבל המתנה על רצונו האמיתי של הקשיש, כמו גם החשש מפני העדר גמירות דעת מצד נותן המתנה, מקבל משנה תוקף". השופט פסק שיש לראות בהתנהגותה של הבת ובהתעקשותה לדבוק במתנה, למרות תחינותיה של האם שתסכים לבטלה, חוסר תום לב המחייב ביטול המתנה.

פתרון ייחודי לסוגיה זו מצא סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בצפון. תביעה שהגיעה אליו, עסקה באב שהעביר את זכויותיו במשק שלו לבתו. לימים, נתגלעה מחלוקת קשה בין השניים שגלשה לאלימות מילולית. לפיכך עתר באב לביטול הסכם המתנה ולחיוב בתו בתשלום שכר דירה. הבת טענה שהמתנה הסתיימה, שהמשק נרשם כבר על שמה ושאין האב יכול לקבלו חזרה. השופט החליט שלא לסווג את העברת המשק כמתנה אלא, כהתחייבות לתת מתנה. התחייבות שניתן לבטלה גם על פי חוק המתנה. נקבע, שגם כשמדובר בעסקה שהושלמה, ניתן להחיל עליה את עקרון תום הלב ודיני החוזים, ולראות בהתנהגות המחפירה של הבת משום 'תנאי מפסיק'. ביהמ"ש פסק שיש לקבוע שכל הסכם מתנה להעברת נכס מהורה לילדיו, יוגדר כהסכם מתנה הכולל תנאי מפסיק המחייב כיבוד אב ואם. לפיכך קבע השופט, שהיות והתנאי הופר, המתנה בטלה ותוחזר.

בפסקי דין נוספים נדונה זכותם של הורים לקבל רכושם חזרה. לעתים נפסק להחזיר נכסים לבעליהם ולעתים לא. בכל בהתאם לנסיבות בכל מקרה ומקרה.

המקנה היא אם כן כפולה. ראשית על נותן המתנה לשקול היטב מעשיו בבחינת 'יזהר הנותן', אולם גם אם טעה, נקיטת צעדים בסיוע ייעוץ משפטי עשויה לתקן את שנעשה. מנגד מודגש חשיבותו של הצו "כבד את אביך ואת אמך" ולא רק "למען יאריכו ימיך".


המחבר עו"ד אלי רייך רו"ח בעל תואר B.A. בפסיכולוגיה אוני' ת"א ממשרד עורכי הדין בר-לב רייך ושו"ת למשרד 25 שנות ותק בדיני משפחה ישמח לסייע למעוניינים בעצות והסברים מקיפים נוספים בטלפון: 054-2473786


3 צפיות0 תגובות