חיפוש
  • אלי רייך

יישוב מחלוקות בין גרושים בדבר בריאות או חינוך ילדיהם-הכיצד? מאת: עורך הדין אלי לאון רייך (רו"ח)

אמרה ידועה קובעת כי חשוב לדעת עם מי להתחתן, אך חשוב לא פחות ואולי אף יותר לדעת כיצד מתגרשים. במילים אחרות ראוי להתחתן רק אם זה שממנו ניתן יהיה להתגרש בהבנה ובכבוד הדדי עת ירצה אחד הצדדים להתגרש מרעהו. האמור לעיל מקבל משנה תוקף לאור העובדה שהליך גירושין איננו פשוט כלל וכלל גם אם אתה נמצא בצד שיזם את המהלך וגם כשאתה נגרר להליך על ידי בן זוגך. מורכבות ההליך פרוסה על פני שני מישורים. המישור האישי חברתי, כאן מאופיין ההליך בתחושה של אבל אמיתי, בושה, פחד, מבוכה וחוסר אונים כשברקע (במודע או שלא במודע) תחושת כישלון מהותית. המישור השני הינו המישור הפורמלי המשפטי. תביעה לגירושין אמורה להתברר בשלב ראשון ביחידת הסיוע שליד בית המשפט. אחת שביחידה זו לא מסתדרים הצדדים יש להגיש תביעת גירושין, תביעה למזונות אישה, תביעה למזונות ילדים, תביעה לחלוקת הרכוש ותביעה להסדרי ראיה או שהות עם הילדים. אמנם, מדובר בחמש תביעות נפרדות אותן יש להביא לבית המשפט או לבית הדין הרבני, ולדון בכל אחת בנפרד. מדובר בהליך יקר ומורכב. במרבית המקרים במסגרת תביעות אלה מתעוררות מחלוקות משנה שונות ורבות הכרוכות גם הן בעליות כספיות גדולות, בזמן יקר ובאנרגיה נפשית עצומה. יפורטו להלן מספר דוגמאות וכן יובהר כיצד מיישב בית המשפט מחלוקות שכאלה.

האב רוצה לתת רטלין לילדו, האם מתנגדת. מדובר בוויכוח מוכר הדורש הכרעת בית משפט כשמדובר בגרושים. במרבית המקרים לא יקבל בית המשפט החלטה ללא קבלת חוות דעת של ממחה, של בני משפחה נוספים, של הנהלת בית הספר ושל מטפלים אישיים. העיקרון שישמש נר לרגלי בית המשפט יהיה עקרון טובת הילד ומכלול צרכיו האישיים. אם יחשוד בית המשפט כי התנגדות אחד ההורים נובעת מרצונו להשתמש בילד כקלף מיקוח לשם השגת יתרונות בוויכוח אחר (ויכוח על רכוש או על גובה תשלום מזונות למשל) יפסוק לאלתר כנגדו.

האב צמחוני ואילו האם אוהבת בשר. שאלה זו מורכבת משום שכאן אין מקום לסמוך על ממחים. הוויכוח הינו ערכי אידאולוגי. כאן ייטה בית המשפט להחליט על סמך הרגלי האכילה של הקטינים בעבר. אם יצליח אחד הצדדים להוכיח הצדקות רפואיות לעמדתו, יכובד רצונו. בפתרון שאלה זו יתחשב בית המשפט בגיל הילדים, ברצונם ובמשך הזמן בו אמור הילד לשהות בבית אחד ההורים בהשוואה למשך הזמן בו ישהה הקטין בביתו של ההורה השני.

הקטין מפתח אנורקסיה. האב דורש טיפול רפואי והאם ממאנת. במקרה זה ידרוש השופט חוות דעת רפואית ועל פיה יקבל החלטה במרבית המקרים. בשום מקרה לא יאפשר בית המשפט קבלת החלטה עצמאית של אחד הצדדים ולעיתים יפנה את הניצים לגישור כדי להגיע להסכמה משותפת. בית המשפט יבחן מה טובת הקטין בכל מקרה ומקרה ורק במצבי חירום יתערב ויורה על אשפוז בכפיה.

האם מבקש לחסן את ילדו והאם מסרבת. במקרים כאלה וכן במחלוקות דומות, יאמץ בית המשפט את עמדתו הרשמית של משרד הבריאות. לעיתים ייעתר השופט לבקשה למינוי מומחה חיצוני שיחווה דעתו במקרה הספציפי. אם אין עמדה רשמית של משרד הבריאות סביר שיחליט השופט שאין לחייב בחיסון. בכל מחלוקת כזו עמדתו של מי שמונע מתן החיסון נחותה ונטל הוכחה המונח על שכמו לביסוס עמדתו כבד במיוחד.

האב מעוניין בחינוך ממלכתי והאם חפצה בחינוך ממלכתי דתי. גם כאן מדובר במחלוקת שאינה על בסיס מדעי. בסיסה של מחלוקת זו תמונה בערכים השונים בהם דוגלים הצדדים ובהשקפת עולמם השונה. בבואו להחליט בסוגיה זו יבחן בית המשפט את הרגלי הקטין בעבר, ישמע דעתו, יתייעץ בקרובי משפחה נוספים ויביא בחשבון את יחס זמני השהות של הקטין בין ההורים.

במרבית המחלוקות שפורטו ייתן בית המשפט משקל רב להרגלי העבר של הקטין ורצונו, וככל שיהיה הדבר רלוונטי יתחשב בעמדת מומחים מהתחום.

בכל מקרה מומלץ לצדדים להגיע להבנות מחוץ לכותלי בית המשפט אם בהסכמה בכוחות עצמם או אם באמצעותו של מגשר מתחום דיני משפחה. ומה אם לא מסתדרים? ידועה המחלוקת בין אב חרדי שחזר בשאלה לבין גרושתו שדבקה בדתה. הבעל דרש חינוך ממלכתי ואילו האם דרשה חינוך חרדי. בסופו של דבר החליט השופט שהילד ילמד במסגרת החינוך הממלכתי דתי. למותר לציין ששני הצדדים בקשו לערער... הוא שאמרנו אין המילה משפט אלא ראשי תיבות של ההיגד: מוטב שתהיה פשרה טרם.

המחבר עו"ד אלי רייך, הינו רו"ח בעל B.A. בפסיכולוגיה (אוני' ת"א) תושב כוכב-יאיר, המתמחה בדיני משפחה וירושה, מורשה לערוך ייפוי כוח מתמשך, ישמח לעזור ולסייע למעוניינים.



2 צפיות0 תגובות